לסיפור מאלה כל המאמרים

לא מצליחה בדייטים, הגברים מריחים את הייאוש


מאת גילי בר ויעל דורון

עינת החלה לדבר בלי להשתהות "אני בת 35, מעולם לא הייתה לי מערכת יחסים, אני ממש ממש בודדה. אני רוצה קשר, רוצה בן זוג. אני מרגישה כמו בור שחור בתוך הלב קשה, לי לנשום מרוב שאני רוצה לא להיות לבד"

"אני יוצאת לדייטים שוב ושוב ואני לא מצליחה לעבור את הדייט הראשון, כל מי שמוצא חן בעיני- ואני מוכנה להתפשר מאוד-, לא מתקשר ואני כבר יודעת בסוף הדייט שזה לא יקרה. אני לא יודעת מה דפוק אצלי, אבל אני לא יכולה להמשיך ככה. אני חושבת שהגברים מריחים שאני נואשת "

למה את מתכוונת, שהם "מריחים שאת נואשת"? שאלתי, "הם מבינים שאני בת 35 והשעון הביולוגי שלי מתקתק ואני בלחץ למצוא בן זוג, סליחה , אבא לילדים, והם כנראה חושבים שאני רואה בהם רק תורם זרע פוטנציאלי". וזה באמת כך? "ממש לא, מה שבאמת חשוב לי זה למצוא בן זוג, אני אפילו לא בטוחה מה אני מרגישה כלפי ילדים, עד ממש לא מזמן אני עוד הייתי ילדה, מה שאני רוצה זה חבר"

אז למה את חושבת שהגברים שאת מעוניינת בהם מרגישים שאת נואשת? האם את משדרת משהו נואש? מתנהגת באופן שונה מכרגיל?

"האמת היא, שכשאני פוגשת גבר שמוצא חן בעיני, אני מאבדת קצת את הצפון, אני מפסיקה לחשוב על עצמי והופכת במובנים מסויימים להיות שקופה ומרצה". כך הסתיימה הפגישה הראשונה.

"השבוע האחרון היה לי מאוד קשה " אמרה עינת בתחילת המפגש, "הוצפתי בהרבה דברים ששמרתי ארוזים בקופסאות קטנות ומסודרות. היו לי שעות רבות של מחשבות ובכי והבנתי שמאז ומתמיד אני ככה"

עינת, מנהלת במוסד ממשלתי, אקדמאית, גרה בדירה משלה - מסודרת. ביקשתי מעינת לספר על חייה, היא סיפרה על הלימודים באוניברסיטה שסיימה בהצטיינות, על השרות הצבאי בתפקיד מעניין בחייל המודיעין, פעילה בצופים, חברים טובים בביה"ס וזה שתמיד הייתה תלמידה מצוינת והביאה נחת להורים, סיפרה על הקשר הטוב עם אחיה, והזוגיות הטובה מאוד של ההורים, זוגיות שגם היא הייתה רוצה לעצמה, שיש בה חברות ואהבה, זוגיות שעברה את המוות של אלון, אחיה שנפטר בגיל שמונה חודשים. ושנתיים וחצי לאחר שנפטר נולד אמיר. אני כבר הייתי בת שתיים עשרה. אמיר הביא אור הבייתה. אני מאוד אוהבת לבלות איתו שעות גם היום.

ספרי עוד קצת על המוות של אלון, ביקשתי. עיניה של עינת נמלאו דמעות "אני לא יודעת על זה הרבה , אבל הוא נפטר בניתוח לב, הוא נולד עם מום קשה שאנחנו לא ידענו עליו הרבה, אבל ההורים היו הרבה בבית החולים, אבא אמר שהיו תקלות באבחון ובטיפול ומאוד כעס, מאוד מאוד. הרבה שנים לא חשבתי על זה"

האם את רואה איזשהו קשר בין המוות של אחיך לקושי שלך למצוא זוגיות, שאלתי? "לא, איזה קשר יכול להיות?, זה היה ארוע מאוד קשה שאיחד את המשפחה ואחריו קיבלנו את אמיר, שהביא הביתה שמחה ותקווה "

בפגישות הבאות דיברנו על התקופה שעברה עינת והמשפחה אחרי שאלון מת. עינת נזכרה לאט לאט בשקט שפקד את הבית. "הייתה דממה, אף אחד לא דיבר, אני לא זוכרת שהיה בכי, כולם תפקדו כמו שצריך, אני זוכרת שניסיתי לעזור בכל מה שיכולתי, ניסיתי לא להפריע ולא להיות לנטל, כל מה שהיה קשור אלי היה בסדר גמור, בלימודים, בלטפל בעצמי, עשיתי הכל לבד. לא הבאתי חברים הבייתה בכלל כדי שלא יהיה רעש וכדי שלא יפריעו. אתה יודע, כשאני חושבת על זה פה התחלתי להיות שקופה, זה המקום שבו נעלמתי, שהלכתי על קצות האצבעות כדי שלא יראו אותי. אני חושבת שהאבל של אבא ואמא היה כל כך גדול שלא היה שם מקום לשום דבר אחר, אני זוכרת שבועות ארוכים שאבא לא היה חוזר הביתה ולא ידענו איפה הוא. אני זוכרת את התפרצויות הכעס והזעם שהיו לו ואת אמא מנסה ולא מצליחה להרגיע אותו. הייתי אז בת תשע וקצת ואני חושבת שהזדקנתי באותו הזמן בהרבה מאוד שנים. כשאני חושבת על זה מאותו זמן הפסקתי לצחוק, כי צחוק עושה רעש, הפכתי להיות מרצה, באמת הילדה הטובה"

עינת בכתה, דמעות של כעס, דמעות של צער על הילדה שלא תהיה, על הילדה שלא הייתה. "אני מבינה את ההורים שלי אבל אני כועסת עליהם שבחרו באחי המת ולא בי. שבגלל המוות של אחי, גם אני עברתי סוג של מוות, הפסקתי לחיות."

בשבועות הבאים עינת המשיכה בדיאלוג עם הילדה שבתוכה, הילדה שהלכה על קצות האצבעות ולמדה מחדש ללכת. עינת בחרה לכתוב את כל מה שעברה בספר. היא כתבה בשני קולות, עינת תיארה את המפגש המרגש והכואב עם הילד הפנימי שבתוכה, עם זכרונות הילדות, וכתבה על החלומות שהיו לה ועל אלו שהיא עומדת להגשים.

עינת הבינה שהפחד, שחוויה כזו עלולה לקרות גם לה בנישואיה, הוא זה שעצר אותה מלהיות בקשר. שהחשש שארוע נורא יכול לקרות במשפחה ושהיא תהיה במקום שבו הייתה אמא שלה, היה בלתי נתפס עבורה.

הזמן חלף ועינת הפכה פחות שקופה ויותר נמצאת ויודעת מה היא רוצה. היא דיברה על המוכנות שלה להיכנס לקשר ולהקים זוגיות. העוצמה, הרצון והנחישות שעינת הפגינה היו ברורים לעין כל.

התהליך הסתיים, וכחודש לאחר פגישתנו האחרונה קיבלתי בדואר ספר. זה היה ספרה של עינת, היא קראה לו "כבר לא נואשת"...

מכון זוגות למכון זוגות ניתן לפנות לטיפול פסיכולוגי אישי וזוגי, לצד אימון אישי ממוקד למציאת זוגיות ואימון למציאת קריירה. המכון משלב סינטזה של אימון ופסיכולוגיה בטיפול קבוצתי ממוקד בנושאי זוגיות, יחסים ותקשורת בין אישית. http://www.zoogot.co.il

מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים.

 
דף הבית  |  הכרויות כללי  |  הכרויות סטודנטים  |  הכרויות נוער  |  הכרויות אקדמאים  |  הכרויות לדתיים  |  הכרויות בחינם  |  הכרויות 50+  |  ספיד דייטינג  |  הכרויות לסביות  |  הכרויות גייז  |  הכרויות נכים  |  יעוץ וסדנאות  |  מאמרים וטיפים