רוצה למצוא אהבה ? פייסבוק !
מאת david avshalom
ואני באמת שואל למה? אז בואו נעבור ישר לפואנטה של הדבר. כולם בסופו של דבר היו רוצים שתהיה להם אהבת אמת. אחת כזאת כמו בסרטים שיוצאים מהוליווד או אחת כזאת שיצאה מהמרתף של קזאנובה , אבל זה לא קל כמו בסרטים, כי בסרטים לא אוכלים כל כך הרבה סרטים, וגם המשפתי פתיחה המיושנים עובדים להם כמעט תמיד, ובתכלס זה הכל מבוסס על אותה שבלונה; הם חברי ילדות, הוא מתאהב בה, היא לא מבינה שהיא מאוהבת בו, הוא מוצא מישהי אחרת שהיא כלבה ומתאהב בה, זאת שלא הבינה שהיא מאוהבת בו מחליטה להתאהב במישהו חדש, רבע שעה לפני סוף הסרט הוא רץ לנמל תעופה (למה הן תמיד בורחות לחו”ל?), עובר את האבטחה כאילו אין מחר בזמן שצועק משהו כמו:”אני אוהב אותה! היא מחכה לי!” ואז סצינה שמראה את המאבטחת (שכמעט תמיד כושית) עם מבט על הפנים שאומר:”אווווו, הם מאוהבים”. וכמובן סוף טוב הכל טוב, אבל לא כאלה הם העניינים בחיים האמיתיים. אם בחיים האמיתיים הייתי מנסה לעבור ככה בנמל תעופה, לא רק שלא הייתי פוגש את הבחורה, ואם פוגש אז מאחורי זכוכית בכלא, אני גם הייתי מקבל מספר יריות של רובי תייזר (אלה שיורים כבלים שמחשמלים אותך) ואיזה בלון וחצי של גז מדמיע, אבל למי אכפת, אנחנו לא מתכוונים לרוץ פה לשום נמל תעופה.
אז איך מוצאים אהבה בעידן הדיגיטאלי? ואיך מוודאים שהיא תראה לפחות כמו ה-JPEG (התמונה שהיא פרסמה)
כשהייתי ילד את רוב הדייטים שלי הייתי מביא מצ’אטים (ששווים לתחת בימינו), אייסיקיו (שווה לתחת בימינו) ותוכנה נוספת שנמכרה ואז מתה שנקראה Odigo, אודיגו הייתה גאונית, היא היתה ראדאר שהראה לך איפה באיזור שלך יש מישהי שרוצה לשכב איתך (לא עד כדי כך, אבל היה לי משם המון תנועה נאמר את זה ככה). אבל עכשיו זה לא עידן של תוכנות מסרים ו- mirc, עכשיו זה עידן הפייסבוק, ואתרי ההכרויות שעדיין מגששים שם באפלה ועובדים עליינו בעיניים.
אתרי הכרויות
אני אוהב אתרי הכרויות, הם עובדים מעולה לאנשים נואשים וזקנים, ולעוד איזה טריליון ילדים בגילאי הטיפשעשרה שמחפשים משהו לזיין וכל היום שולחים הודעות מטומטמות לכל עובר ושב. הבעיות באתרי הכרויות? הם עולים כסף, אפילו שההרשמה חינם. זאת הרי שבלונה ידועה, שאתה נרשם מקבל חלק מהאפשרויות ואז אם אתה רוצה לקרוא את ההודעה שסנונית שלחה לך (חחח סנונית, זה שם שלא פוגשים כל יום), אתה צריך להרשם ולשלם להם איזה סכום “סמלי” כל חודש, רוב האנשים לא יודעים שסנונית הסקסית 86, היא בעצם פרופיל מזוייף שכל המטרה שלו זה לגרום לך לרצות להרשם ולשלם כסף, זה בנאלי אבל זה עובד (יש לי חבר דביל שנרשם), למה זה עובד? כי אנחנו כגברים טמבלים, להודות אגב זה השלב הראשון בתהליך. וגבר שמקבל פתאום הודעה ממישהי מרגיש שהיא ממש רוצה אותו, כי אחרי הכל היא התחילה איתו, אז הוא כרגע במינימום בראד פיט (בתוך הראש של עצמו). כמובן שאחרי שאתה נרשם וקורא את ההודעה שהיתה מוסתרת ממך, שלרוב מורכבת מ:”היי מה נשמע?”, אתה יותר לא שומע מסנונית, למה? כי נרשמת אז לא אכפת להם ממך יותר. עכשיו האתרים המשקיענים ישלחו הודעות מכמה פרופילים של בחורות, כל אחת עם מראה קצת שונה, יהיה לך את המלאה (רוב הקהל הפעיל של אתרי ההכרויות בישראל), הרזה, הכוסית (זאת שכולם היו רוצים להביא הביתה), הברונטית והבלונדינית, כי אחרי הכל משהו מזה אתה צריך לאהוב, ובטח אחת מהן תגרום לך לרצות לעשות מנוי.
מתי אתרי הכרויות כן עובדים? כשאתה אחרי גיל 30, למה? כי תחשבו שכל אלה שעדיין רווקים בגיל 30+ וכל הרווקות מורעלות החתונה שיושבות באתרים שאני לא אומר את שמם שלא יתבעו לי את התחת, הן מחפשות בעל, והוא מחפש אותך! הפגיעה, החלשה, זאת שתעשה הכל בשביל הטבעת, כי את סובלת מסינדרום גולומב (היצור הזה משר הטבעות שרדף כל הזמן אחרי הטבעת). וכמה שאתה נהיה בוגר יותר (זקן יותר) ככה אתרי הכרויות נהיים הסצינה הקבועה שלך. אז עד שנתבגר אין לנו מה לחפש שם יותר מידי.
קטע משעשע, תפתחו פרופיל של בחורה באתר הכרויות, בשביל לראות מה גברים אחרים כמוכם כותבים לבחורות כמשפטי פתיחה. שעות של הומור מובטחות.
אהבה בצ’אט
אני חושב שהוא סגר לי את הפינה
פייסבוק, דרכו של הצייד
בעקרון פייסבוק אף פעם לא התכוונו להפוך לפלטפורה הטובה ביותר ל-Stalker ממוצע, או בכלל להיות בסיס למציאת מערכות יחסים חדשות ואהבה. אם תסתכלו טוב, בפייסבוק ממש חיפוש לפי גיל, מין, איזור וכו’, כי הם רוצים שחברים שלך יהיו באמת חברים שלך ולא סתם בחורות ראנדומאליות שאתה מוסיף כי בתמונת פרופיל היא בביקיני, אבל כל האלבומים שלה פתוחים רק לחברים, ואתה ממש רוצה לראות את האלבום שלה מתאילנד. אפרופו אלבום מתאילנד, אם יש למישהי אלבום כזה, אבל אין בו שום תמונה שלה בבגד ים = היא שמנה.
פייסבוק מציע כמה וכמה דרכים למצוא אהבה. הדרך הראשונה היא להוסיף את החברות של החברות של הידידות שלנו, או סתם לשלוח לכל כוסית שאתה רואה הודעה בסגנון:”מה גיטרה יפה כמוך עושה בלי נגן צמוד?”
אחוזי חדירה נמוכים (חחח אחוזי חדירה), אבל לפעמים עובד. לא השיטה הטובה ביותר, אבל איתה בהחלט אפשר להביא למעורה שלך כמה בחורות ברמה ממוצעת ומטה. אגב בנות, אם אתן רוצות גבר, אתן יכולות להביא כמעט כל גבר למעורה שלכן, כי אנחנו עד כדי כך קלים, אז לכן אין פה מה לשבור את הראש יותר מידי. חבל רק שאתן מתקשרות איתנו כמו כנופיית חסאמבה, הכל במסרים סודיים שאנחנו לא מבינים מהם כלום ואז דופקים את הראש בקיר עם השאלה התמידית:”איך נהיינו פתאום ידידים? מה עשיתי לא נכון?”, אני ממליץ לכן להעביר לנו את הרצונות שלכן בקוד מורס, הוא לא קשה, וככה לפחות נוכל לפענח את מה שאתן רוצות.
אבל פייסבוק לא פראייר, ובטח שלא החברות שמפרסמות בו, ויש כמה כלים מאוד שימושיים לצייד מוצלח וממוקד יותר.
Here We Net
הישראלים לא יצאו פה פראיירים בכלל, והוציאו אפליקציה משלהם לרשת החברתית, שעובדת בצורה פשוטה וקלה והיא חינמית לחלוטין, ואפשר דרכה להגיע לפרופיל האישי של המשתמש בצורה ישירה בלי סיבוכים. הבעיה ?יש לי חבר שהוציא משם דייט, אז אני יכול לאמר ב-100% שזה עובד.
אז אלה הם פחות או יותר הכלים שיש למשתמש שחיי את רוב החיים שלו בתוך רשתות חברתיות למצוא לעצמו אהבה. האם אני מצאתי אהבה אונליין? בשנים האחרונות לא, אבל זה סתם כי אני עצלן, פחדן ועוד חיות אחרות כשזה מגיע לנשים, אז אני יושב מהצד ומתבונן איך ילדים טובים אוכלים גלידה.
מחר מתחיל הסופ”ש, וזה הזמן לשלוח למישהי הודעה ולהזמין אותה לאיזה דרינק. אז שיהיה לכולנו סוף שבוע רגוע, ומי ייתן וכולנו יום אחד נמצא אהבה.
מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים.